תכנון של מערך שיעור בקארטה דו הוא היישום המלא של חוברה ההדרכה באימוני היומיום. מערך שיעור הבנוי היטב הוא פרי תכנון אותו ביצע המדריך (או צוות מדריכים) ופועל על-פיו. המונח מערך שיעור׳ מתייחס לכלל התכנים המועברים במסגרת ההדרכה ולאו דווקא בשיעור בודד אחד.
מהו תכנון?
תכנון מוגדר כאוסף הפעילויות שנדרש לבצען בהווה בהתאם למה שרוצים להשיג בעתיד. תכנון של מערך שיעור מחייב ביצוע של עבודת הכנה. בחלק זה של חוברת ההדרכה מוצג האופן שבו על המדריך לבצע תכנון ובנייה של מערך שיעור.
יש לציין כי תיאור זה נוגע למדריך אשר בא במגע קבוע עם קבוצה קבועה לאורך זמן, אולם הדברים נכונים גם למצב שבו מדריך נדרש למלא את מקומו של מדריך אחר באופן מזדמן. ההבדלים בין שני אופני התכנון מובאים בהמשך.
מדוע נדרש תכנון?
החומר שעל מדריך הקארטה דו ללמד הינו רב, והוא מפורט בחוברת זו. לרוב, הזמן העומד לרשות המדריך מוגבל. משום כך, וכדי להבטיח שכל החומר יכוסה ויובר באופן מלא ויעיל וכדי להבטיח הפנמה של אותו חומר, חלה חובת התכנון על העוסקים בהדרכה. בנוסף לזאת, חובה להבטיח כי מגוון התכנים אליהם ייחשפו התלמידים יהיה אחיד לקבוצת דרגות מסוימת ולא יהיה פונקציה של מידת ההעדפה של המדריך. באמצעות אחידות זו ניתן להבטיח חשיפה מלאה של כל תלמידים לחומר הנדרש לשם התקדמותם.
לאילו טווחים לתכנן?
ניתן לחלק את התכנון של המדריך לשלושה טווחים עיקרים:
א. תכנון לטווח קצר - במסגרת זו מתבצע תכנון של 1-8 אימונים. בתכנון זה יש לכלול מטרות, נושאי לימוד\אימון, מבנה השיעור, חלוקת זמן בתוך השיעור וכדומה.
ב. תכנון לטווח בינוני - במסגרת זו מתבצע תכנון של ד־ 6 חודשים. מטרת תכנון זה היא להקיף מכלול של נושאים בפריסה חודשית, מספר השיעורים המוקצבים לכל נושא, היקף, העמקה ומטרות יעד מוגדרות.
ג. תכנון לטווח ארוך - תכנון רב שנתי. מטרת תכנון זה היא להקיף מרכיבים בעיצוב התלמיד כאומן לחימה ע׳׳י חשיפתו למחנות אימון, אירועים מיוחדים, סדנאות ועוד.
את התכנון יש לבצע מהטווח הארוך אל הטווח הקצר. בטווח הארוך, יש להתייחס ללוח הפעילויות השנתי של בית הספר המפורסם בראשית כל שנה. בטווח הבינוני, יש לכסות את הנושאים, שבה רוצים לעסוק, בתקופות של בין בחינות. בטווח הקצר יש לבנות מערך שיעור מפורט הכולל מיקוד השיעור בנושאי הלימוד המבתרים ואת תכניו באופן פרטני.
ככל שהתכנון נעשה לטווחים ארוכים יותר, מידת הפירוט מוצגת באופן כוללני, כלומר בראשי פרקים. כך כשהתכנון מגיע לטווחים הקצרים (מבנה השיעור עצמו) הפירוט חייב להגיע עד לרמת התרגיל ומשך הזמן או כמות הפעמים שמתכוונים לתרגלו.
מידת גמישות ותמרון גדולה יותר קיימת בתכנונים לזמן קצר. לדוגמא, כאשר מאובחנת בעיה שחוזרת אצל תלמידים רבים והיא אינה בחומר הלימודים לאותה דרגה או סמוך לבחינות או סמוך לתחרות. במצב זה ניתן לחרוג מהתכנון המקורי ולשלב תרגול ייעודי לנושא זה.
איך מתכננים ?
בתכנון נכון באה לידי ביטוי תמצית המקצועיות של המורה. תוצאה טבעית של תכנון נכון היא הישגים טובים בבחינות ורמה מקצועית גבוהה של התלמידים. כפי שכבר הוזכר בספר זו, מקצועיות בהדרכה היא מיומנות נרכשת וכך גם מיומנות התכנון. בתכנונים ראשונים מומלץ להיעזר במורים ותיקים ובעלי ניסיון.
על מנת לקיים תכנון נכון יש לקיים מחזור אינסופי- בתמיד של תכנון, ביצוע, בקרה והסקת מסקנות כמתואר להלן גם בטווח הארוך, גם בטווח הבינוני וגם בטווח הקצר:
להלן הסבר של כל שלב ושלב במחזור תכנון אידיאלי:
הצבת מטרות
המטרות והיעדים אשר יש להציב מוגדרות ומובאות בחוברת זו, בפרק הדרישות לכל דרגה. בהצבת היעדים יש להקיף את כל הטכניקות, העמידות, הקאטות והדרישות הכלליות אשר נוגעות לדרגה הבאה. מובן מאליו, כי יש ללטש מרכיבים משלב אחד או שנים לאחור, אך מירב ההשקעה חייב להיות בדרגה הבאה. בקבוצות שבהן מגוון הדרגות הוא רחב יש להקיף את כל הנושאים אשר נוגעים לכל הדרגות.
בהצבת מטרות יש לשלב נושאים כללים אשר אינם נוגעים ישירות לדרגה כלשהי, דוגמת העלאת הכושר הגופני, שיפור הגמישות, העמקת ההבנה של אומנות לחימה, ליטוש מיומנויות הלמידה ועוד.
ביצוע
הביצוע מתייחס לאופן ולכמות הלימוד\האימון הלכה למעשה. הווה אומר, ללימוד השיעורים עצמם. התכנון בא לידי ביטוי במידת ההעמקה בכל תרגיל ובנושאים שרוצים להעביר דרך כל תרגיל ותרגיל.
בקרה
תהליך הבקרה הוא תהליך שיטתי שמטרתו לבדוק את הפערים בין תוצאות הביצוע למול המטרות (הדרישות המוגדרות) המתוכננות. על הבקרה להתייחס ולבדוק את מידת האפקטיביות הן של המטרות שהוצבו, הן של הביצוע ובעיקר של תוצאות הביצוע.
ניתן להתייחס לשני סוגים של בקרה. האחד הוא בקרה פנימית והוא מתייחס לבדיקה של התלמידים ושל התקדמותם ע׳׳י צוות ההדרכה של הקבוצה. בבקרה פנימית יש לבדוק את מידת השינויים הספציפיים שעבר כל תלמיד ותלמיד ואת מידת המילוי של מטרות משנה בהתפתחותו.
בקרה חיצונית היא בקרה שמבוצעת ע׳׳י גורם או גורמים שאינם המדריכים הישירים של הקבוצה. הכוונה היא לבחינות הדרגה הנערכות מידי ארבעה חודשים ול-Promotion Course הנערך פעמיים בשנה.
הבקרה היא הדרך לבדוק מהי ההצלחה במילוי המטרות והיעדים שנקבעו. מידת ההצלחה נמדדת במידת ההצלחה של התלמידים בבחינות. מקובל לקבוע, כי הצלחה של 75ֵֵֵֵֵֵ% מהתלמידים מעידה על מילוי מטרות מוצלח.
תוך כדי הבקרה ניתן ללמוד על טעויות האופייניות לכל התלמידים. אלו, על פי רוב, טעויותיו של המדריך עצמו.
הסקת מסקנות
מטרת הסקת המסקנות היא לשפר את הביצועים בעתיד גם כאשר תוצאות הבקרה מוצלחות אבל בעיקר כאשר הן אינן טובות. על המסקנות להקיף את כל השלבים של ההוראה (שלבי התכנון ושלבי הביצוע). הסקת המסקנות צריכה לכלול את טיב הביצועים של המדריך אך יש להתייחס גם לגורמים חיצוניים דוגמת כשלון של תלמיד בשל היעדרות וכדומה. ככל שהמסקנות שיוסקו תהיינה עמוקות יותר ונקודתיות יותר, מידת השיפור תהיה טובה יותר ותוצאותיה תבואנה לידי ביטוי בידיעותיהם של התלמידים.
את מחזור התכנון הבא (הצבת מטרות ביצוע בקרה הסקת מסקנות) יש לבצע לאור המסקנות ממחזור התכנון הנוכחי.
*הטקסט נלקח מתוך ספר השיטה 2002, Okinawa Goju Ry, Karate Do
