יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

"עשה את מה שאני אומר, לא את מה שאני עושה!"

אומנות לחימה כפר סבא

ראיתי את זה פעמים רבות.

אני בטוח שגם אתם.
אולם מלא מתאמנים,כולם מתאמנים קשה ומשתדלים. הרוב מנסים לשפר את התרגיל הנוכחי. אבל יש כאלה, אשר במודע או לא, רוצים להגיע רחוק יותר
.
מטרה זו נותנת להם כיוון והכוונה גם בפעילויות יום יום וגם באימונים, הם רוצים להיות בדיוק כמו הסנסאי שלהם.

אל תבינו אותי לא נכון עכשיו: אין שום בעיה עם חיקוי, או ליתר דיוק, אימוץ תכונות מסוימות של האדם שאותו אנו מעריצים.

העיקר לא להיות הוא.

בסופו של דבר, זה הייחודיות שלנו להיות מי שאנחנו.

כמדריכי אומנות לחימה, תפקידנו הוא להביא כל תלמיד ותלמיד לשליטה טובה בכל ההיבטים של סגנון הלחימה שהם לומדים. לשלוט, אבל לא לשכפל!

התלמידים שלנו מעתיקים גם את ההרגלים הטובים שלנו, וגם את ההרגלים הרעים שלנו, וזה מה שאנחנו חייבים למנוע בכל מחיר.

אז איפה הגבול?

מתי ואיפה אנחנו צריכים לומר לתלמיד - "תעשה מה שאני אומר, לא כמו שאני עושה"?

זה יקרה כאשר אנו רואים שהרצון להיות "כמו סנסאי" כבר התחיל להופיע אצל תלמידים מסוימים. המטרה האמיתית של מדריך טוב – זה להבין איזה כישורים מיוחדים יש בכל תלמיד ותלמיד ולפתח את הכישורים הטובים שיש בו. יחד עם זאת לא כדאי לנסות להביא את כל התלמידים לאיזהשהו סטנדרט של רמה אידאלית.
חשוב מאוד שנזהה כמה שיותר מוקדם את הכוונות "השליליות" של תלמידינו, כדי למנוע את חיקויים המיותרים, או, לפחות, לדחות את זה, עד שתלמיד יצמח במקצועיותו.
אבל גם אם לסנסאי יש רמה טכנית גבוהה למדי, וגם אם התלמידים מודעים היטב למה ומדוע מתבצעת פעולה מסוימת, זה עדיין לא סיבה שתלמידים יחזרו על פעולות של המאמן שלהם בעיוורון מוחלט. במיוחד במהלך אימון קבוצתי. אחרת סנסאי יום אחד עלול פתאום לגלות כי תלמידיו בכל הרמות של מיומנות עושים את אותו הדבר, רק על סמך מה שהם רואים, כפי שעושה סנסאי שלהם.
לעשות כמו סנסאי, כי התלמיד רוצה לעשות את זה – זה דבר אחד. להעתיק את כל התנועות רק בגלל שתלמיד מתלהב מהמדריך,ורק בשביל להיות "כמו סנסאי"- זה דבר אחר לגמרי.

אחת הדרכים למנוע זאת היא ללמוד לזהות את האינדיבידואליות של כל תלמיד. ללמוד לראות מה טוב עבור התלמיד ומה לא. לתלמידים מתחילים ולתלמידים ברמה ביניים יש לדבוק בלימוד טכניקות בסיסיות בלבד, ולא לאלתר, בייחוד בביצוע הקאטה.

ברגע שאתה מראה לתלמיד כיצד לבצע תרגיל, אתה צריך לתת לו זמן לאימונים עצמאים. התלמיד חייב בעצמו לפקח על הטעויות שלו, ולנסות לתקן אותם. כמובן, כדאי באותו זמן לפקח על התלמיד ולסייע לו ברגע שיהיה זקוק. אין צורך לעמוד מעל ראשו של התלמיד ולבדוק כל תנועה ותנועה, תוך כדי אמירת "תעשה מה שאני עושה" - הגישה הזאת איננה נכונה כל כך, בגלל שהיא לא נותנת לתלמיד אפשרות לנסות להבין בעצמו את משמעות התנועה.

אם תלמידים באמת רוצים ללמוד משהו ולגדול במיומנויות שלהם, הם צריכים ללמוד כיצד להפריד בין מה שנדרש וממה ניתן להתעלם. יש לעודד גישה כזו בקרב תלמידים מתקדמים כדי לפתח מימד חדש לחלוטין באימונים ובצמיחה אישית באומנות הקראטה.

ובכן, בכל דרך אפשרית תעבירו את כל הידע והכישורים שלכם, בלי להסתיר כלום, אבל תוודאו, שהידע מועבר בצורה מותאמת לתלמידים, בלי שאף אחד מהם יהפוך להיות שכפול של סנסאיי שלהם.

באומנות לחימה , כמו בחיים, הידע אמור לעבור לדור הבא.

זכור!:

מטרת שיעורי קראטה היא בתפתחות האישיות, ולאו דווקא יצירת המורה מחדש!
מתוך: www.shotokankarate.ca - "DO AS I SAY, NOT AS I DO"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה